הצעה לחתונה הלכתית ושוויונית

לתועלת הציבור, הנה מכתב ההסבר ששלחנו לאורחים שלנו לפני החתונה שלנו. שליחת ההסבר מראש עזרה לייצר אווירה טובה בחתונה משום שהאורחים, ובמיוחד הדתיים שביניהם, הגיעו מוכנים ומבינים. לא פירטנו כאן את כל שלבי הטקס, נוסחי הכתובות וההסכמים. מי שמעוניין בעוד פרטים מוזמן ליצור קשר. חשוב להדגיש: הדברים שלהלן הם בגדר הצעה בלבד ועל אחריות הקורא לבדוק את הפרטים מבחינה משפטית והלכתית.

מספר עקרונות הנחו אותנו בעיצוב הטקס. ראשית, היה לנו חשוב שטקס החתונה יהיה יהודי ותקף על פי ההלכה, הן משום שזה הטקס המוכר שעליו גדלנו, והן משום שהתקפות ההלכתית חשובה מאוד לבני המשפחה הדתיים שלנו.[1] שנית, חשוב לנו לא להתחתן דרך הרבנות על מנת שנוכל לעצב את הטקס שלנו בחופשיות, בהתאם לתפיסת עולמנו בלא צורך לתמרן מערכת שתפיסות העולם המנחות אותה שונות משלנו. שלישית, הטקס ההלכתי איננו טקס שוויוני, ולכן הפכנו את הטקס לשוויוני כמה שניתן בלי לוותר על התקפות ההלכתית. רביעית, במדינת ישראל הסמכות הבלעדית לפירוק נישואין ניתנת לבתי הדין הרבניים, ואלו כפופים להלכה היוצרת קשיים במצבים היפותטיים שונים שבהם אחד מאתנו ירצה לפרק את הנישואין. אף על פי שאין לנו שום כוונה להיפרד, אנחנו מסרבים להכניס את עצמנו למצב משפטי הנותן לאחד מאתנו יכולת לכלוא את השני בקשר הנישואין. אין ביכולתנו לבטל את הסמכות המוענקת לבתי הדין על פי החוק הקיים, אך אנו עושים מה שאנחנו יכולים על מנת למזער נזקים.

ועכשיו לפרטים.

כתובה: שטר הכתובה הוא מסמך משפטי עתיק המסדיר את היחסים בין האיש לאישה. האיש מתחייב לעבוד, לכבד, להזין, להלביש, ולפרנס את האישה ולקיים אתה יחסי מין. בכתובה מציינים גם את סכום המוהר שהאיש מתחייב לו ואת הנדוניה שהאישה מביאה עמה. הכתובה חתומה על ידי החתן וניתנת לכלה. אנחנו מעוניינים למסד את הנישואין שלנו על שותפות מלאה ושוויונית. ולכן, דן יחתום על כתובה וייתן למיטל, ומיטל תחתום על כתובה ותיתן לדן. אל הכתובה המסורתית אנחנו מצרפים הסכם לכבוד הדדי והסכם ממון אזרחי המסדירים את יחסי הממון בינינו באופן שוויוני והוגן.

עריכת החופה: חתונה דתית רגילה נערכת על ידי רב. מבחינת ההלכה אין צורך ברב או בעורך חופה כלשהו על מנת שהנישואין יהיו תקפים. לכן, בהתאם להשקפתנו, ביקשנו מחברה טובה שלנו להנחות את החופה ללא רב. יהיו רבנים בקהל, אך רצינו שאלו יבואו כחברים וכמשפחה, ולא כבעלי תפקיד.

עדים: על פי ההלכה, כל שלבי החתונה צריכים להיות מלווים בשני עדים, גברים, שומרי מצוות, שאינם קרובי משפחה של החתן או הכלה. אף על פי שיש לנו הרבה חברים דתיים, פסילתם של נשים ושל חילונים נוגדת את השקפת עולמנו. בחתונה שלנו יהיו שני עדים דתיים ושתי עדות חילוניות. מנקודת ראותם של שומרי ההלכה, שני העדים נחשבים ונותנים תוקף לנישואים. מנקודת ראותנו, כל הארבעה נחשבים באותה המידה.

קידושין: בחתונה הלכתית רגילה, החתן אומר לכלה 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל' ועונד לה טבעת על האצבע. בחתונה שלנו יהיו שני שינויים. ראשית, גם הכלה תיתן לחתן טבעת. מנקודת ראותם של שומרי ההלכה, רק למעשה של החתן יש תוקף הלכתי. מנקודת ראותנו, קשר הנישואין נוצר על ידי שנינו במידה שווה.

שנית, לנוסחת הקידושין הרגילה נוסיף כמה מילים ההופכות את הקידושין לקידושין על תנאי. קידושין על תנאי הם אחד הכלים ההלכתיים שאנחנו משתמשים בהם על מנת למזער נזקים הלכתיים במקרה של פירוק הנישואין. התנאי, המפורט במסמך כתוב, מתיר את קשר הנישואין מבחינה הלכתית במקרי קיצון כמו סירוב גט או פגיעה מוחית של אחד מאתנו, ללא צורך בגט. התנאי בקידושין מצטרף להסכם לכבוד הדדי ויחדיו הם ממזערים באופן משמעותי את היכולת של כל אחד מאתנו לנצל את ההלכה לרעה בבית דין רבני.[2]

שבע ברכות: שבע הברכות נאמרות בדרך כלל על ידי גברים, ונהוג לכבד חברים וקרובים של החתן והכלה באמירת ברכות אלו. בחתונה אורתודוקסית רגילה הברכות נאמרות על ידי גברים בלבד. לא ברור שההגבלה לגברים מבוססת לגמרי במקורות, ובכל מקרה ברור שגם אם הברכות אינן כשרות, אין בכך כדי לפגום את תוקף הנישואין.[3] לכן בחתונה שלנו נשים יברכו חלק משבע הברכות.

[1] לכל מי שיכול להימנע, יש יתרונות חשובים לטקס שאיננו אורתודוקסי. די למשל בכך שבמקום שני גברים, תקחו בתור עדים גבר ואישה. ואם ברצונכם להדר, חתמו על הצהרה שאינכם מעוניינים להיות נשואים על פי ההלכה. בכך אתם נמנעים מעבירה על החוק ופותרים בצורה קלה יותר בעיות הקשורות לפירוק הנישואין.

[2] הסבר על ההסכם לכבוד הדדי עם נוסח ההסכם באתר ישראל הצעיר; שאלות ותשובות באתר בית הלל. ספר הלכתי נרחב בנושא הוא ספרה של רחל לבמור, מנעי עיניך מדמעה: הסכמי קדם-נישואין למניעת סירוב גט, תשס"ט. התנאי בקידושין הוא חלק מהצעת 'החוט המשולש' של הרב מיכאל ברויד לפתרון בעיית העגינות. כאן תוכלו לקרוא את מאמרו ההלכתי שנכתב באנגלית.

[3]  ראו: שו"ע אבן העזר סב, ה; חכמת גרשון ע"מ קסה-קסז; שו"ע אבן העזר נה, ג.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s