בידוע שעשו שונא ליעקב?

בשיחה עם כמה מהנערים בכיכר ציון שצועקים בימים האחרונים 'מוות לערבים', הטענה הבאה חזרה על עצמה: 'כתוב בתורה – 'עשו שונא ליעקב' '. הזדרזתי לתקן אותם שאין פסוק כזה בתורה והשיחה המשיכה להתגלגל כפי שהמשיכה. ומה חשבתי באותו הרגע? אולי זה יישמע חולני, אבל בפנים הייתה לי תחושת נוסטלגיה. הטיעון החזיר אותי לימים שבהם אני הייתי תיכוניסט בגילם. מחנך הכיתה, לצד מעלות שהיו לו (אני מוקיר לו טובה עד היום על כמה דברים), היה גם פנאט ידוע. בימים הרחוקים ההם, אני זוכר את המחנך חוזר על דברי רש"י (בראשית לג, ד) 'הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב'. ומה היינו אמורים להסיק מהציטוט? מכאן אנו למדים שהערבים תמיד שונאים אותנו ותמיד ישנאו אותנו. אין באמת ערבי טוב, כל ערבי הוא רוצח בפוטנציאל. ממילא מוצדק לפעול בכל מיני דרכים נגד הערבים, למשל, אתמול בכיכר ציון, לצעוק 'מוות לערבים'. הבוקר החלטתי לבדוק קצת יותר את הסוגיה. הנה הממצאים.

ספר בראשית מלא בסיפורים על אחים מתחרים, סיפורים שלאורך הדורות הובנו כ'מעשה אבות סימן לבנים'. תפיסה לפיה מאפייני כל אחד מהאחים ממשיכים בהכרח ללוות את המזוהים עם צאצאיהם לנצח. אחד המוטיבים החוזרים הוא שהאח הנבחר הוא החנון, לעומת האח הנדחה שהוא הכוחני. ישמעאל הוא ההולל (='משחק') והזהות שלו אחרי הדחיה היא 'ויהי לרובה קשת'. יצחק לעומתו מובל בשתיקה אל עקדתו. אפילו אישה הוא לא מסוגל לחפש בעצמו. עשו הוא איש יודע ציד איש שדה. ברכתו של יצחק לעשו, ברכה שנתפסת גם כנבואה, היא 'על חרבך תחיה'. יעקב לעומת זאת הוא איש תם יושב אוהלים. כשעשו חושב להרוג את יעקב, יעקב לא שולף סכין אלא בורח עד שהסכנה תחלוף. כעבור עשרים שנה יעקב חוזר ומתכונן למפגש עם עשיו. יעקב החנון, עומד בדד עם משפחתו, אל מול עשו שמוקף בכנופיה של ארבע מאות איש. יעקב מתפלל, שולח שליחים עם מתנות בסדר גודל מטורף, כדי להתרפס בפני עשו בתקווה שיחמול עליו. כשמגיע סוף סוף רגע המפגש בין יעקב לעשו, הקוראים יכולים לנשום לרווחה. במקום לשלוף את חרבו, מסופר שעשו רץ אל יעקב, מחבק ומנשק אותו.

אלא שעל המילה 'וישקהו' בעלי המסורה, האחראים על נוסח המקרא שבידינו, סימנו כמה נקודות ונתנו מקום לדרשנים לשאול שאלה מתבקשת. האם עשיו, שלפני עשרים שנה איים להרוג את יעקב, מנשק עכשיו מכל ליבו? או שמא יש מניע זר כלשהו. את השאלה הזו ואת הפרשנות עליה רש"י לא מחדש, אלא מצטט מתוך המדרש התנאי. הנה המדרש כפי שהוא מופיע בכל כתבי היד העתיקים:

'וישקהו' שלא נשקו בכל לבו. ר' שמעון בן יוחיי או' והלא בידוע שעשו שונא ליעקב? אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. (ספרי במדבר סט, עמ' 167 במהד' כהנא)

במדרש שתי דעות, הדעה הראשונה המובאת בעילום שם טוענת שכוונותיו של עשיו לא היו טהורות ונשיקתו הייתה רק מן השפה ולחוץ. רשב"י, שבהקשרים אחרים מתגלה כבעל עמדות קיצוניות, אבי החרדיות בכמה מובנים, דווקא כאן מבטא את העמדה התמימה יותר. הוא פותח בשאלה איך יכול להיות שעשיו נישק את יעקב, הרי ידוע מהסיפור שלפני כן שעשיו שונא את יעקב. ותשובתו, אפילו רגשותיו של עשיו יכולים להשתנות. ברגע, השנאה עשויה להתהפך לרחמים. עשיו אכן מנשק את יעקב מכל הלב.

וכאן הבן שואל. איך סיפורים שמפארים דווקא את החנון, ואיך הקריאה התמימה של רשב"י אודות כוונותיו הטובות של עשיו, הפכו להיות בסיס לתפיסה לפיה כורח הטבע הוא שכל ערבי הוא שונא ישראל בליבו וממילא בריונות יהודית מוצדקת?

הנה חלק קטן מהסיפור. בתקופה שבה מעתיקים ספרים באופן ידני, שיבושים ושינויי נוסח הם דבר נפוץ. כשרש"י מצטט את המדרש, אנחנו רואים שמילה אחת בנוסח המדרש השתנתה, לכאורה מילה לא כל כך משמעותית:

אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. (רש"י בראשית לג, ד)

המילה 'והלא' הפכה ל'הלכה'. וזה שיבוש מובן. מספיק שסופר אחד כתב בקיצור 'הל' ' וסופר אחר חשב שהקיצור הוא של המילה 'הלכה' במקום 'הלא'. אבל השינוי הזה הרי לא משמעותי, בסופו של דבר הגרסה של רש"י משמרת את עיקר פירושו של רשב"י שעשיו נישק את יעקב בכל ליבו. אלא שעכשיו הגיעו דרשנים מאוחרים, שרגילים לדקדק בכל מילה, ותהו לעצמם, מדוע רש"י משתמש במילה 'הלכה' בהקשר הזה? על כך דרש הרב משה פיינשטיין:

וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפי' החומש פ' וישלח (ל"ג, ד') על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם.   (שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב סימן עז)

לפי הדרשה הזו, המילה 'הלכה' מורה על כך ששנאת עשיו ליעקב היא שנאה נצחית. כלומר, גם אם אנחנו רואים את בני עשיו מתנהגים אלינו יפה, התנהגות זו היא (בניגוד לדעת רשב"י!) רק מהשפה ולחוץ. מי הם בני עשיו לדעתו של הרב פיינשטיין וכיצד יש להגיב לשנאתם? בתשובה הנדונה, בני עשיו הם האנגלים. הזיהוי מסתדר עם מסורת קדומה המזהה את הנוצרים כבני עשיו ואת המוסלמים כבני ישמעאל. הרקע לשאלה לא ברור לי, אבל ברור שמישהו שאל האם אפשר להפעיל על ממשלת אנגליה לחץ בינלאומי לצורך כלשהו. הרב פיינשטיין התנגד. הנה המסקנה שהוא גוזר מהדרשה על יחסי עשיו ויעקב:

לכן ח"ו להתגרות בהם ולגרום איבה.

תגובה המתאימה לאופיו המקראי של יעקב. הדרשה לא נועדה לקרוא לאלימות נגד האנגלים, אלא להיפך, להיזהר מלהכעיס את הממשלה. כי גם אם הם נחמדים ליהודים עכשיו, בפנים הם אנטישמים ואם נעצבן אותם הם יחזרו להציק ליהודים שחיים בקרבם.

הדרשה מסתובבת ומתגלגלת. (כמה דוגמאות שעלו מחיפוש בגוגל: הרב עמאר, הרב מלמדדב הלברטל, הרב מאיר נהוראי, הרבי מלובביץ', הרב מצגר). בני עשיו כוללים מעתה גם את המוסלמים שאתם היהודים מתמודדים במדינת ישראל. דבריו של רש"י הופכים להיות דברי נבואה שמשמשים מחזירים בתשובה על מנת להוכיח שכל מה שקורה היום כבר נצפה מראש בתורה, ומשמיים נגזר שהתבוללות סופה להביא עלינו שואה (ערכים). גלגול אחד של הדרשה הוא זה ששמעתי מזמן מהמחנך בתיכון ונתקלתי בו שוב בכיכר ציון. המהפכה הציונית, כלומר, האופן שבו החבורה הזו תופסת את המהפכה הציונית, הופנמה. לתפיסתם, היהודי החדש לא מגיב לשנאה בפחדנות והתרפסות. כנגד כוח נפעיל יותר כוח. כל ערבי הוא מחבל וממחבלים אנחנו לא בורחים, אלא הורגים. מכאן, הדרך לשריפת נער תמים בעודו בחיים קרובה ממה שקיווינו.

אבל אם אתם רוצים לשכנע מישהו מנערי להב"ה, אולי לא כדאי להלאות בכל הפרטים ההיסטוריים. במקרה הזה אפשר להחזיר בטיעון מהיר מהמקורות. בניגוד ל'עשיו שונא ליעקב' שלא כתוב בתורה, הפסוק הבא כן כתוב בתורה: 'לא תתעב אדומי כי אחיך הוא' (דברים כג, ח). אדום, שוב על פי פסוק מפורש, הוא שמו הנרדף של עשיו – 'על כן קרא שמו אדום' (בראשית כה, ל). וההקשר שם הוא לא פחות מאשר היתר להתחתן עם זרעו של אדום!

* להבנת הדרשה נעזרתי בהערותיו של מנחם כהנא (ספרי במדבר: מהדורה מבוארת, ירושלים תשע"א) חלק ג עמ' 474. הדברים שרשמתי הם תוצאה של חקירה חפוזה, אשמח לקבל הערות מחכימות מהקוראים המלומדים.

* מקורות נוספים: ציץ אליעזר יג/יב מביא את דברי רשב"י כפי שמצוטטים ברש"י כראייה לכך שהנוצרים שונאים את ישראל ולכן אין ליהנות ממוזיקה כנסייתית.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “בידוע שעשו שונא ליעקב?

  1. יישר כוח. אני אוהב את הז'אנר (החדש?) שאתה כותב בו.
    רק הערה אחת: לא נראה לי שהמושג של מהפיכה ציונית שאתה משתמש בו בסוף דבריך הוא נכון. לכל הפחות זה לא פירוש נוטה חסד של כוונות מחולליה הרעיוניים של תנועת הציונות. אני מבין שהפירוש הזה נדרש לטובת הנימה שאתה נוקט בה בפסקה האחרונה, אבל אני לא הייתי מקריב דיוק היסטורי, וגם לא פירוש נוטה חסד, על מזבחה של נימה מתאוננת.

    • אחרי שכתבתי חשבתי על זה שעלולים להבין בצורה מוטעית את הניסוח הזה בסוף. לא התכוונתי להאשים את התנועה הציונית בתפיסה של הנערים הללו. זה אמור להיות חלק מהסבר להלך המחשבה שלהם. אתקן את הניסוח

      • לא נראה לי שהמושג "מהפיכה ציונית" יכול להסביר את הלך הרוח של הנוער שפגשנו אמש בכיכר ציון. אין להם דימוי של יהודי מהשטעטל שצריך להמיר לגבר חסון, שזוף וקוצני. גם הרעיונות של יהדות השרירים הלנדאווי או של הגנה עצמית נוסח ז'בוטינסקי קשורים רק בעקיפין להלך הרוח ששרה שם אמש.

      • אז מה מסביר את העובדה שבמקום להציע להיות נחמדים אל עשיו, כפי שעשה יעקב, וכפי שמציע הרב פיינשטיין, הם רוצים להרוג את עשיו? נראה לי שזה קשור לשינוי התודעה. לא יודע אם 'היהודי הגלותי' מעסיק אותם, אבל אני די בטוח שזה מושג מפתח אצל המחנך שלי מהתיכון ואנשים שכמותו.

  2. אהבתי. פעם ראשונה שנחשפתי לוורט ה'מחקערי' לגבי המקור של המילה "הלכה" שם.

    אני תמיד תהיתי למה אנחנו לא שונאים, לפי הלוגיקה הזאת, את האיטלקים, שהרי ידוע שלפי חז"ל, עשיו = רומי.

  3. יישר כוחך, צדיק על דברי תורה אלה! שתי שאלות קצרות:
    1) בהנחה שהמוסלמים הם בני ישמעאל ולא עשיו-הן התנ"ך והן הקוראן מכירים באברהם יצחק וישמעאל כמשפחה אחת. מפרשי התנ"ך מדברים באופן חיובי על ישמעאל ומתואר שיצחק וישמעאל קברו ביחד את אביהם. כמו כן, ניתן לשער שאברהם אבינו אהב את כל ילדיו באופן שווה שהרי אברהם אבינו מאנשי החסד והאהבה הגדולים בהיסטורייה האנושית. אם כך, למה רבנים יהודים אינם מנסים למנף את יחסי החיובי בין יצחק וישמעאל כדי להזכיר לאנשי דת מוסלמים שישמעאל הוא האח הגדול, הבכור- וייעדו דווקא להגן על אחיו הקטן ולא לשנוא אותו. לשון אחר: ישמעאל צריך לכבד ולהגן על אחיו הצעיר כיוון שזהו רצון אברהם אבינו… האם יש ניסיונות כאלה?
    2) מה המקור לקישור בין עשו למוסלמים?

    • 1) בספר בראשית אברהם גירש את ישמעאל, אז מה שאתה רושם לא כזה פשוט. לגבי הרבנים, יש רבנים, אמנם מיעוט, שמנסים ליצור יחס חיובי בין יהודים למוסלמים. אבל אני לא רב, את שאלתך תצטרך להפנות לרבנים.
      2) אלו שדורשים את המדרש הזה על הערבים עושים את הקישור. אני לא יודע מי המציא את הקישור ומתי, וכרגע אין לי פנאי למחקר היסטורי מלא. אשמח אם מישהו יחכים אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s